חִיוּבִי
לבשתי שמלה לנשף כי רציתי לילה אחד שבו לא אצטרך להסתתר. כשהחצי מהשכבה צחקה
ביום סיום הלימודים של בתי הכול היה אמור להיות על גאווה, הקלה ועל עוד
הם לא בחרו במסעדה הזאת במקרה. שמה היה “L’Arc Noir” — מקום שלא הוזכר
בעלי וחמותי זרקו אותי מהבית עם התינוקת שלי בגלל 30 דולר לתחליף חלב —
אבא שלי עזב את אמא שלי אחרי הגרועה בלילות חייה, ובמשך 30 שנה הוא
במשך 11 שנים חשבתי שבעלי הוא האדם הבטוח ביותר שאני מכירה. ואז בת השבע
במשך 11 שנים חשבתי שבעלי הוא האדם הבטוח ביותר שאני מכירה. ואז בתי בת
עזרתי לשכנה הקשישה שלי בשנות חייה האחרונות ודאגתי שלעולם לא תרגיש לבד. לכן, כששוטרים
אני אמא בת 40, וחשבתי שבתי בת ה-13 פשוט מבלה לילות תמימים אצל החברה
הֶלֶן הניחה שבתה בחרה בנוחות, במעמד ובמשפחה עשירה חדשה — במקום בחיים הקטנים שחלקו