חדשות מעניינות
שברתי את היד יום לפני מסיבת יום ההולדת הגדולה של בעלי, והדבר היחיד שהדאיג
חשבתי שהעולם שלי סוף סוף קרס—נטושה, בהריון, ועומדת בפני עיקול. אבל כשעזרתי לשכנה הקשישה
הבת שלי הביאה את בעלה החדש הביתה כאילו זה אמור להיות אבן דרך רגילה.
במשך שלושה שבועות חזרה בת שלי מיה על אותה משפט מוזר בכל ערב לפני
שלוש הפלות אחרי, אני ובעלי פנינו לאם פונדקאית, ומצאנו את ליסה – האישה שהבטיחה
שמי ריד הולווי. אני בן שישים וחמש, ובמשך חמש השנים האחרונות אני גר בבית
כאשר בעלי מת אחרי 27 שנים משותפות, חשבתי שהאבל הוא הכאב הגרוע ביותר שאי
אני בת 74 וגרה בבית אבות שאליו זרק אותי הנכד שלי עצמו, אחרי שהונה
הבטחתי לאלמן שאוהב את ילדיו כאילו היו שלי. אבל הוא הפך אותי למשרתת שלו
חשבתי שחיי השקטים בפרבר נבנו על אמת עד ששכני הקשיש מת והשאיר לי מכתב
