חִיוּבִי
התחתנתי עם גבר עיוור כי חשבתי שלעולם לא יצטרך לראות את החלקים בי שהעולם
חשבתי שמסיבת הקידום של בעלי תוכיח שכל ההקרבות שלו היו שוות את זה. ואז
הדוד שלי גידל אותי אחרי שהוריי מתו — אחרי הלוויה שלו קיבלתי מכתב בכתב
כשהבן שלי הזמין אותי לארוחת ערב אחרי חמש שנים של שתיקה, חשבתי שהוא סוף־סוף
כששמעתי את בתי בת החמש לוחשת סודות לדובון שלה על ההבטחות של אבא, חשבתי
היום שבו חזרתי הביתה אחרי שקברתי את הבת שלי, מצאתי את החברים שלה בתוך
התחתנתי עם איווי, ובמשך זמן רב קראתי לזה הישרדות, כי זה נשמע טוב יותר
אחרי חמישים שנות נישואים, וולטר השאיר לי כרטיס בנק וקרא לזה “כסף למקרי חירום”.
לא האמנתי שיום רגיל אחד יגרום לי לפקפק בכל הנישואים שלי ובכל מה שהאמנתי
עמדתי בשמלת הכלה שלי, בטוחה שאני עומדת להתחתן עם אהבת חיי. ואז הפרעה בלתי