לפני 25 שנה קברתי את אמי עם החפץ היקר ביותר שלה בירושה. אני הייתי
אימצנו ילדה שאף אחד לא רצה בגלל סימן לידה. עשרים וחמש שנים אחר כך,
כשרייצ’ל בנה פתאום אומרים לה שהם לא רוצים לראות אותה לעולם, נראה שכל הקורבנות
חשבתי שנישאתי למשפחה האוהבת ביותר – עד שהצעה בלתי נתפסת שינתה הכול. מה שהתחיל
חבריי לכיתה לעגו לי כי אני הבן של אוספת אשפה – ביום טקס הסיום
לאחר שנים של אי-פוריות, מגן ואלכס מאמצים לבסוף ילדה שקטה בת שש. בדיוק כשהחיים
הלכתי לחתונה של אחותי, שבה היא התחתנה עם בעלי לשעבר. התכוונתי להישאר רגועה ואדיבה
אחרי ההלוויה של סבי עמד מכתב מול דלת הבית שלי. בתוכו היה מפתח קטן
כשבעלי ברח עם המאהבת שלו והשאיר אותי עם שלושה ילדים ולב שבור, חשבתי שהחיים
שבועיים אחרי הלוויה של סבא שלי, הטלפון שלי צלצל עם קול זר שאמר מילים